האינטרנט וההשתתפות הדמוקרטית

הקדמה חוק הבחירות (דרכי תעמולה) נוסח בשנת 1959, חמישים שנה אחורה בזמן וחוק המפלגות וחוק מימון מפלגות מפלגות הם גם חוקים ותיקים. על אף שבחלוף הזמן תוקן פעמים רבות1, דומה שכל קשר בין חוקים אלה לבין התעמולה המפלגתית שקיימת היום הוא מקרי לחלוטין. החקיקה דיברה בזמנו על אסיפות בחירות, מודעות מודפסות ומודעות בעיתונות. לכן, החלטתו של יו”ר ועדת הבחירות, מישאל חשין, בשנת 2001, שקבעה כי…

להמשך קריאה

ביטוי: זכות או חירות?

בואו נדבר רגע על מטא-זכויות ועל זכויות. חופש הביטוי הוא זכות יסוד במשפט (בג”צ 7144/01 גוש שלום עמותה רשומה נ’ רשות השידור, בג”צ 153/83 אלן לוי נ’ מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, בג”צ 316/03 מוחמד בכרי נ’ המועצה לביקורת סרטים ומחזות וכו’). אבל מה שווה חופש הביטוי הזה? כלומר, האם חופש הביטוי הוא זכות לכשעצמה או שהוא נועד להגשים משהו אחר? בית המשפט העליון…

להמשך קריאה

על הזכות לגשת לאמצעי התקשורת

0. בית המשפט העליון פסק לאחרונה בבג”צ 10203/03 המפקד הלאומי נ’ היועץ המשפטי לממשלה כי הוראות רשות השידור והרשות השניה האוסרות על פרסומות פוליטיות שאינן עומדות בקנה אחד עם הקונצנזוס הן חוקתיות וכי אין לקדם דעות פוליטיות באמצעות “פרסומות” שכן הדבר עשוי לגרום להשפעה פסולה על דעת הקהל באמצעות הון (ולפגוע בשוויון הרעיונות). למרות שעל פנניו ובקריאה ראשונה נראה כי החלטה זו עשויה להיות נהדרת…

להמשך קריאה

הטרדה ברשת, סקירה תיאורטית ומעשית

הפוסט המובא כאן הועבר כהרצאה למתנדבי עמותת אשנ”ב בתאריך 31.12.2007. האינטרנט משתרעת על גבי מרחבים וירטואליים רבים. היא יכולה לשמש אותנו לעבודה, להכיר את המשפחה הקרובה שלנו ולדבר איתה, לחלוק חוויות, להכיר אנשים חדשים ועוד. אולם, הרשת גם יכולה לשמש כדי לשנוא ולהפיץ שנאה. החלל הוירטואלי לא שונה בהרבה מהחלל האמיתי שלנו. אין תופעות ייחודית לאינטרנט שלא היו יכולות לבוא לידי ביטוי גם בלעדיה, במקרה…

להמשך קריאה

אז מה זה שימוש הוגן בעצם? מקרה בוחן

שימוש הוגן היה אמור לכסות את המקרה הבא שעיתון ‘הארץ’ מביא: שייקה לוי, מהאבות הרוחניים של התרבות הישראלית וחבר הגשש החיוור נתקל בסירוב כאשר ביקש להשתמש בקטעי ארכיון עבור סרט תיעודי על הגשש. הסיבה? רשות השידור מעוניינת בתשלום עבור השימוש בקטעים אלו. במדינה אחרת, כמו ארצות הברית, זכויות הקניין של רשות השידור, שהיא גוף מדינתי, היו ברשות הציבור כולו. השאלה הקלאסית היא האם לוי יכול…

להמשך קריאה

חשיפת פרטי גולשים ואחריות מעבידים

בע”פ 3027/90 מודיעים נ’ מדינת ישראל נדונה שאלה מעניינת מאוד. מכונית עברה ברמזור אדום וצולמה על ידי מצלמה אלקטרונית. לא היתה מחלוקת שהמכונית עברה באור אדום, ולא היתה מחלוקת שהמכונית היתה בבעלות חברת מודיעים. הבעיה היתה כאשר לא היה ברור מי בן האנוש שנהג באותה מכונית. בית המשפט דן בשאלה האם ניתן להטיל אחריות פלילית על החברה שבבעלותה הרכב וקבע לבסוף: כאשר לבעל הרכב מספר…

להמשך קריאה

חשיפת IP של בלוגר על ידי בית המשפט – חדשנות?

כב’ השופט אורן שוורץ הורה שלשום על חשיפת פרטי הIP של הבלוגר הכותב את הבלוג “מה מתרחש בשערי תקווה” (בש”א 4470/07 ברלומנפלד נ’ גוגל); לכאורה, כותב הבלוג האנונימי הוציא דיבתם של מספר אזרחים בשערי תקווה. אותם אזרחים, חברי ועד שערי תקווה (מקביל למועצת עיר) פנו לבית המשפט בכוונה לתבוע את הבלוגר אולם כיוון שזה מזוהה רק בכינויו היו צריכים את פרטיו. לאחר דין ודברים עם…

להמשך קריאה

על צנזורה על ידי גופים פרטיים

הצנזורה היא עונש המוות של הביטוי. מטרת הצנזורה היא לקבוע שישנם ביטויים אשר החברה אינה מסוגלת לשאת; מטרה זו דומה מאוד לעונש המוות שקובע שישנם מעשים אשר נקיטתם תוביל לסופו של הסובייקט שנוקט בהם. בצנזורה, כמו בעונש המוות, נוטים להשתמש לעיתים נדירות ביותר (בג”צ 73/53 חברת ‘קול העם’ נ’ שר הפנים, בג”צ 316/03 בכרי נ’ המועצה לביקורת סרטים ומחזות). כשם שקובעים כי רק על עבירות מסוימות…

להמשך קריאה

חוק נתוני תקשורת לאור הפסיקה האמריקאית

לאחר פיגועי ה11 בספטמבר 2001, החיק הקונגרס בארצות הברית את “החוק לאיחוד וחיזוק אמריקה על ידי אספקת כלים דרושים לאיתור וחסימת טרוריזם” (The Uniting and Strengthening America by Providing Appropriate Tools Required to Intercept and Obstruct Terrorism Act, ידוע גם בשם PATRIOT Act); כשמו של החוק, מטרתו לספק לרשויות אכיפת החוק בארצות כלים נרחבים לטיפול בטרוריסטים, בין היתר, מפקיע החוק חלק ניכר מזכויות הפרט בהצדקה…

להמשך קריאה

הטרדה מאיימת באינטרנט ודואר זבל

לא אחת נחצים הקווים בין העולם הוירטואלי למוחשי. מעשים מוחשיים מבוצעים באמצעים וירטואליים, והעולם והחוק נדרש להתאים את עצמו לאלו. לפני כשנתיים נדרש בית המשפט העליון בשאלה האם הטרדה באמצעי תקשורת יכולה להתבצע כאשר התוכן עצמו אינו מטריד, אלא רק התכתובת עצמה. בית המשפט שאל באותה העת: “ראוי לשאול האם הביא אופן ההתקשרות לפגיעה באורח חייו של הנמען, היכן נתקבלה ההתקשרות, האם מניע הפניות ורקע…

להמשך קריאה