איך כותבים הסכם?

המטרה של הפוסט הזה היא לא להחליף ייעוץ משפטי, היא גם לא בהכרח לתת לאדם הפשוט כלים להבין הסכמים אחרים שעורכי דין כתבו עם כל מיני “והואיל” וכדומה. המטרה היא להסביר, בשפה פשוטה מאוד, איך אני כותב הסכמים, ולמה אני חושב שזו השיטה הנכונה. יש כל מיני מדריכים ברשת על כתיבת הסכמים, ואני חושב שרובם מדברים על דברים טכניים מאוד כמו מה צריך להופיע בתוך…

להמשך קריאה

הרשעת אתר מכירות ותקנון מקפח, מה ניתן לעשות?

השבוע פסקה כב’ השופטת דורית ריין שפירא בתפ 2722/07 מדינת ישראל נגד גט-איט. ההחלטה, שמרשיעה את מפעילי אתר גט-איט ומי שהפעיל עוסק מורשה בשם דולי מחשבים בהטעיית צרכנים ועבירות לפי חוק הגנת הצרכן היא לא רק תמוהה, אלא קצת מיוחדת. דולי מחשבים היתה עסק שקרס, לפי פסק הדין, בעקבות חוסר היכולת לעמוד בצבר ההזמנות שהגיעו באמצעות גט-איט ולא עמד באספקת שירותים למזמיני המוצרים. בעקבות זאת,…

להמשך קריאה

הצדק המתקן בזכויות יוצרים: ספקיות האינטרנט וארגוני הזכויות

המחקר שערכנו בשיתוף Ynet בנושא התערבות בשיתוף קבצים בישראל, שככל הנראה היה המחקר הראשון המקיף בישראל בנושא נייטרליות רשת, כבר הצליח לעורר כמה מחלוקות ודיונים. בין היתר הצעתו של מאיר שטרית לשימוע פרלמנטרי בנושא היא התחלה מבורכת. הבעיות העיקריות הן מה עושים עם הממצאים ומה זה אומר לגבי הצרכן הקטן. דניאל, אחד המגיבים הקבועים, טוען שאי אפשר לבסס תביעה ייצוגית על הנושא החוזי. אני דווקא…

להמשך קריאה

ספאם בפייסבוק, האם זה חוקי?

תיקון 40 לחוק התקשורת, הלא הוא חוק הספאם, מציג לא מעט בעיות מעניינות. אחת מהן היא הפרסום ברשתות חברתיות ובקבוצות. מה יעלה, לדוגמא, בגורל כל אותן קבוצות “ימי רביעי בגאנה“, “ראשון עברי בחלונות הגבוהים לגילאי 35 ומעלה שהם אנשי עסקים ומנכ”לים” שמנהליהן אוהבים לשלוח הודעות הקוראות לאנשים לבוא לערבים האלו ולשלם על אלכוהול או כניסה. על פניו, המשלוח עונה על דרישת “הודעה אלקטרונית בחוק”, שכן…

להמשך קריאה

תקנון אתר מכירות כפוגע בזכות צרכנית

גט איט שומרת על זכותה לשנות תקנון זה מזמן לזמן, אולם כל שינוי יחול אך ורק על מוצרים ו/או שירותים שנרכשו לאחר השינוי. (מתוך תקנון אתר המכירות GetIt) האינטרנט הינו עולם של חוזים אחידים, כיוון שטבעו הוא שיחה מיידית וזמינה בין אדם לאדם; אולם, בפרקטיקה המשפטית נוצר מצב בו עורכי דין מעדיפים לעיתים להכניס להסכמי השירות באתרי אינטרנט תנאים חזקים ומקפחים על מנת להמנע ממצב…

להמשך קריאה

על צו אנטון פילר, תובענות ייצוגיות וחשיפת חומר מחשב

בבשא (ת”א) 17537/07 ארתור פרנק נ’ אולסייל. קום בע”מ נתן בית המשפט צו האוסר על אתרי אינטרנט מסוים לערוך שינויים הנוגעים למכירות פומביות שנערכו על ידיהם. הרקע לאותו צו היה בקשה לאישור תובענה כייצוגית בטענה שאתרי המכירות הפומביות בישראל מעוותים את תוצאות המכירות בצורה שיטתית. באותו המקרה, לתובעים הייצוגיים לא היתה כל דרך להוכיח אחרת אלא על ידי עיון ברשומות ממוחשבות אצל שלל הנתבעות. התובעים…

להמשך קריאה

על צנזורה על ידי גופים פרטיים

הצנזורה היא עונש המוות של הביטוי. מטרת הצנזורה היא לקבוע שישנם ביטויים אשר החברה אינה מסוגלת לשאת; מטרה זו דומה מאוד לעונש המוות שקובע שישנם מעשים אשר נקיטתם תוביל לסופו של הסובייקט שנוקט בהם. בצנזורה, כמו בעונש המוות, נוטים להשתמש לעיתים נדירות ביותר (בג”צ 73/53 חברת ‘קול העם’ נ’ שר הפנים, בג”צ 316/03 בכרי נ’ המועצה לביקורת סרטים ומחזות). כשם שקובעים כי רק על עבירות מסוימות…

להמשך קריאה

ספאם פוליטי

כולנו נתקלים מדי יום בתופעת\עבירת הספאם, עשרות הצעות להגדלת איבר המין, זיקפה ממושכת, תוכנות סינון דואר אלקטרוני, הימורים והיכרויות. הספאם בעברית החל להתפשט אף הוא בשנתיים האחרונות עד שהגענו למצב בו יש כבר ספאמרים ישראלים. חלקם מציעים שירותי ספאם, שירותי שמירה על הבית ושירותי ליווי, חלקם מציעים דברים אחרים. לקראת הבחירות התחלנו לקבל ספאמים מסוג שונה, ספאמים פוליטיים. מבלי לנקוב בשמות מפלגות, כי ככל הנראה…

להמשך קריאה

הזכות לביטוי באינטרנט – המקרה של הטוקבק

כ-1700 צופים נרשמו עד כה לצפיה בשידורי המונדיאל ותשלום בעבור התענוג. 1,700 שוברי חרם, שוברי שביתה. 1,700 בוגדים. מנגד, התקשורת עושה בשלה ולא מבדילה בין חדשות למדיה.יובל דרור סוקר נאמנה את העיוות בין העיתונים על המספרים המדויקים, אך השאלה היא אחרת. האם העובדה שynet מהווה אתר מדיה שמשתף פעולה עם צ’רלטון גורם לו להטות את המציאות כדי לשנות את דעת הקהל? האם כעיתון יש עליו…

להמשך קריאה

האם ניתן להחזיר שיר שרכשת?

חדשה שקראתי ברג’יסטר היום הזכירה לי נשכחות והבהירה לי כמה המצב בעולם יכול להיות מצחיק. נציב תלונות הציבור בנורווגיה ביקש לקבוע כי שירות הורדת השירים של iTunes אינו חוקי כיוון שזה דורש שהחוק הבריטי ישלוט על היחסים בין הצדדים. חוק הגנת הצרכן הנורווגי לא מאפשר עסקאות כאלו, ולכן ביקש נציב התלונות כי אלו יתקנו בתוך שבוע את העניין או שיחדלו לעסוק בתחומי המדינה.מערכון ישן של…

להמשך קריאה