Crowd Funding כבר היום: איך לגייס סיבוב ראשון לסטארטאפ מחברים, משפחה וטמבלים.

אחד הנושאים החמים בזירת הסטארטאפים היום הוא “מימון המונים”: מתן האפשרות לפנות לציבור להשקעה בסטארטאפ, כאשר כל משקיע משקיע סכומים צנועים (כמה אלפי דולרים) ובתמורה מקבל אחוזים מעטים. הרעיון הוא שבשוק היום אין חובה דווקא להנפיק בבורסה, ואפשר להסדיר הליך זול, מהיר ויעיל לגיוס של כמה מאות אלפי שקלים. בארץ, מקדם חבר הכנסת אבישי ברוורמן את הנושא, ורשות ניירות ערך כבר עומלת על הסדרה של הנושא באמצעות תקנות מסובכות במיוחד. התקנות של רשות ניירות ערך ידרשו הרבה מאמץ שימנע מהסטארטאפ שנמצא בגראז’ להיות מי שמונפק במערכת (ועל כך פוסט נפרד בעתיד). המטרה של הפוסט הזה היא להציג כיצד ניתן, אולי, לבצע גיוס בסגנון הזה היום, וזאת מבלי להשתמש במערכת כמו OurCrowd (שהיא גם אופציה).

אז קודם כל: מי המשקיעים שלך במצב כזה? המשקיעים שלך הם Friends, Family & Fools: כלומר אנשים שאתה מכיר ויודע מי הם, הם מכירים אותך ומכירים את המגרעות שלך ואת הסיכונים. לא מדובר על מצב שבו תוכל לפנות לאתר אינטרנט, להציג את הרעיון המגניב שלך ולגייס כסף, אלא לגיוס שהוא לא משמעותי לכל משקיע אבל מאפשר לך להתניע את הסטארטאפ שלך.

שלב ראשון: מספר מקסימאלי של משקיעים: שימו לב לשני דברי חקיקה; הראשון הוא חוק החברות שקובע שחברה שיש לה מעל ל-50 בעלי מניות (שאינם עובדי החברה) היא חברה ציבורית (סעיף 175 לחוק החברות) והשני הוא חוק ניירות ערך שמגדיר בסעיף 15א כי פניה לפחות מ35 (המספר בתקנות) ניצעים לא יהווה הצעה לציבור. כלומר, המספר המקסימאלי שלנו הוא 35 בעלי מניות; בהנחה שיש 3-4 מייסדים, ושגם נרצה להביא בעתיד משקיעים ולתת קצת אופציות לעובדים הראשונים וכדומה, אז מספר הקסם הוא עד 20. כלומר, לא משנה מה, הסיבוב לא יכול להכיל יותר מ-20 משקיעים כדי לאפשר עתיד.

שלב שני: גובה ההשקעה. בהנחה שסיבוב סיד צריך להיות כמה מאות אלפי שקלים, ובהנחה שאנחנו מדברים על כ-20 משקיעים, אנו מדברים על לפחות 10,000 ש”ח למשקיע, כשהסכום צריך להיות בין 5,000 ל30,000 ש”ח. זכרו: רוב הסיכויים שכשמדובר על הון-סיכון הכסף ילך לאשפה; לכן, צריך לבחור סכום שלא ימנע מכם לשבת עם הדודה בארוחה המשפחתית אם הוא יעלם.

שלב שלישי: דרך ההשקעה. כעת צריך לבחור האם מדובר ברכישה של מניות, או העמדת הלוואה. לכל אחת מהאופציות יש השלכות מיסוי וכדאי לבדוק מה המשמעות והאם היא מתאימה לדרך שבה אתם רוצים לנהל את החברה.

אם מדובר בהלוואה המירה, אזי מה שנהוג לעשות הוא שכל אחד מהמשקיעים מעמיד הלוואה לטובת החברה בגובה מסוים, וכאשר החברה מגייסת סיבוב מקרן הון סיכון, הרי שההלוואה של המשקיע תומר במניות לפי השווי שנקבע בהשקעה, בדרך כלל בצירוף של פקטור הנחה (discount).

אם מדובר ברכישה של מניות, אזי בעל המניות רוכש באותו היום מניות. מצד אחד, נוצר בין רגע ערך לחברה, אבל לא תמיד כדאי שלחברה בת יומה יהיה ערך של מיליוני שקלים לפני שנכתבה שורת קוד אחת.

שלב רביעי: לוודא שלא יהיו בעיות. בשלב הרביעי מכינים את הניירת למשקיעים, ומוודאים שכל המשקיעים (שבדרך כלל יחזיקו 20% מהמניות) יאוגדו כמקשה אחת ויצביעו יחד; הסיבה לכך היא שצריך להמנע ממצב שאותו גיוס ישפיע הלאה על המשקיעים בסיבוב ההשקעה, ולכן צריך לדאוג שכל המשקיעים יחתמו על ייפוי-כח (Proxy) למנכ”ל החברה. כמו כן, צריך לוודא שהמשקיעים מקבלים סוג מניות שאינו מועדף; יכול להיות שעדיף לייצר סוג מניות ייחודי למשקיעים האלו שמקנה זכות לחלוקה, אבל לא בהכרח זכות להשתתף במינוי דירקטורים, אבל שוב: כל מקרה לגופו. מה שבהחלט חשוב הוא להגביל את הסחירות של אותן מניות: כלומר, לא לתת לבעלי המניות שלכם להתחיל למכור ולקנות אחד מהשני מניות בין רגע, מה שעשוי לטלטל את שווי החברה.

שלב חמישי: לגייס כסף. זה נשמע מצחיק, אבל צריך לוודא שכל המשקיעים יחתמו על מסמכים בנוסח זהה, לוודא שהם מודעים לסכנות ולכך שאין בטוחה שהכסף יחזור אילהם, לוודא שהם יכולים לעמוד בהשקעה ושהיא לא תמוטט אותם כלכלית. רק אחרי זה יש להתחיל לגבות את הכסף ולהקצות את המניות בחברה.