כמה פיצוי מגיע לתאגיד על הפרת זכויות יוצרים?

אחד מהסעיפים הנשכחים מלימודי המשפטים הוא סעיף 10 לפקודת הנזיקין. סעיף זה, קצר וממצה, קובע כי “תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק”. משמעות סעיף זה היא ברורה: תאגיד, כלומר חברה בערבון מוגבל, עמותה, אגודה שיתופית או שותפות, לא יהיו זכאיים לקבלת פיצוי, גם אם הפרו חובה חוקית כלשהיא כנגדם, אלא אם נגרם להם נזק; הטקסט הפשוט והקריא בסעיף שולל את הפיצויים ללא הוכחת נזק שנקבעו בשלל חוקים, החל מחוק איסור לשון הרע, חוק זכויות יוצרים, חוק עוולות מסחריות וחוק הגנת הפרטיות (לחוק הגנת הפרטיות נשוב עוד רגע קט).

אלא שחוק בצד אחד והלכה פסוקה בצד השני; במספר מקרים החליטו בתי המשפט לסטות מהכלל הקבוע בסעיף 10. במקרה אחד קבע בית המשפט כי “לדעתי, סעיף 7א. לחוק איסור לשון הרע קובע הוראה מיוחדת (lex specialis) אשר גברה על ההוראה הכללית שבסעיף 10 לפקודת הנזיקין. כשם שאדם איננו צריך להוכיח נזק בשל פגיעה בשמו הטוב, כך גם תאגיד לא צריך להוכיח נזק בגין פגיעה במוניטין העסקי שלו” (תא (ת”א) 2556-04 Burbank Animation Studios Pty Ltd נ’ קלסיקלטת בע”מ, וכן בתא (חי’) 7150-08 עיריית עכו נ’ שמואל כהן, תא (י-ם) 5950/06 או.קיי קורסים נ’ האוניברסיטה העברית בירושלים, תא (ת”א) 169967/02 סל קליניק בע”מ נ’ אטרקט סחר בע”מ בו נפסק פיצוי הרתעתי, בשא (ת”א) 188946/04 הוצאת עיתון מעריב בע”מ נ’ עיריית רמלה, תא (ת”א) 188534/02 אובייקטיבי מחקרים עולמיים לישראל בע”מ נ’ ניידרמן-פינקלשטיין, תא (ת”א) 70402/00 גלוב קונטרקטינג אינק ח.ז. – בפירוק נ’ בנק לאומי לישראל בע”מ. לדוגמא, בתא (ת”א) 27479/06 פילי שמואל נ’ ב.ידי.אי. ביזנס דאטה ישראל בע”מ נקטה השופטת בגישה מעניינת, שאומצה בעוד מספר פסקי דין, וקבעה כי פגיעה בשם הטוב היא נזק לכשעצמה, וככזו זכאית לפיצוי.

מנגד, יש לא מעט החלטות שקבעו כי שאלה זו עדיין לא הוכרעה ויש לעיין בה בעתיד, או בשלב הוכחת הנזק (תא (י-ם) 2376-08 הוועידה לתביעות חומריות של יהודים גרמניה נ’ גיא מרוז, תא (ת”א) 62744/04 פרופ’ יורם בוקר נ’ העולם הזה, תא (י-ם) 1452/96 הארגון למימוש האמנה לבטחון סוציאלי נ’ ידיעות אחרונות בע”מ), בתא (ת”א) 31416-04-10 כלב מאיירס, עו”ד נ’ ארגון “יד לאחים” קבע בית המשפט הסדר יפה וקבע כי ידרש על התובע להוכיח את נזקו בטרם יהיה זכאי לפיצוי, כלומר: שלל את היכולת להפרע ללא הוכחת נזק ובמספר מקרים (תא (י-ם) 10780/06 בנה קינך בע”מ נ’ חן (גרייס) פרין, שהטענה עלתה בסיכומי הנתבעים וגם בתא (חד’) 5741/04 המטען שירותי מידע מקוון בע”מ נ’ שאול רותם) דחה בית המשפט את התביעה מסיבות אחרות וכך לא נדרש לדון בשאלה.

מנגד, במיעוט של החלטות דחה בית המשפט תביעות אך ורק על סמך סעיף זה (תא (פ”ת) 10967-02-09 לב העיר הרשת המקומית בע”מ נ’ עיריית פתח תקוה, תא (י-ם) 8069/06 החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע”מ נ’ אריה גור, תא (נצ’) 643/97 חברת ארמון ההגמון [קסר אלמוטראן] בע”מ נ’ מועין ח’ורי (שניתן בלא התייחסות לפיצוי ללא הוכחת נזק), תא (י-ם) 12089/03 אליאס מוזס נ’ טכ תב דוקיומנטיישן בע”מ, תא (י-ם) 21639/00 בית הג’ונגל בע”מ נ’ עוז – עמק החיות הקסום בע”מ).

כלומר, ניתן היה, מקריאה ראשונה, לחשוב כי הוראות סעיף 10 לפקודת הנזיקין לא חלה במקרים של פיצוי ללא הוכחת נזק; אלא שלצורך כך יש להדרש לשתי בעיות קלות: הראשונה היא פשוטה, והיא ששלל התביעות כאן מתבססות רק בעילה של לשון הרע, וגם אז טוענת כי עצם הפגיעה בשם הטוב היא הנזק שמזכה לפיצוי; כלומר, נוצר מבחן דו שלבי שאומר: ראשית, הוכח נא כי נגרם לך נזק לשמך הטוב, ולאחר מכן, תהא זכאי כתאגיד לפיצוי. זוהי גישה שמוציאה את המבחן המקורי מהקשרו, כאשר זה דרש כי יוכח נזק לשם הטוב, ועצם הוכחת הנזק דורשת ראיה חיצונית כלשהיא (עא 355/80 נתן אניסימוב בע”מ נ’ מלון טירת בת שבע בע”מ).

הבעיה השניה היא שמלוא ההלכות הללו אין השפעה על עוולות שאינן לשון הרע: כלמר, הן התיקון לחוק לשון הרע שהוסיף את סעיף 7א המאפשר פיצוי בלשון הרע ללא הוכחת נזק והן חוק עוולות מסחריות הוחקו בשנת 1999; שניהם קובעים כי הפרת החוק היא עוולה בנזיקין וכי הוראות פקודת הנזיקין תחול עליהן (סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, סעיף 11 לחוק עוולות מסחריות). למרות זאת, לא הועלתה הטענה לגבי סעיף 10 באף אחד מפסקי הדין הנמצאים במאגר נבו, למרות שרוב התביעות לפי חוק עוולות מסחריות הן על ידי חברות בערבון מוגבל (ורק לדוגמא: תא (ת”א) 2051-04 ש. אנגל מהנדסים בע”מ נ’ ירון קרני, תא (ת”א) 2960-00 Gianni Versace S.p.A נ’ ורסצ’ה 83 בע”מ) וכך גם בענייני זכויות יוצרים (תא (ת”א) 2556-04 Burbank Animation Studios Pty Ltd נ’ קלסיקלטת בע”מ, לדוגמא).

בחוק הגנת הפרטיות, מנגד, ישנה קביעה פוזיטיבית בסעיף 3 כי החוק לא חל על תאגידים. קביעה זו הביאה להלכות ברורות (רע”א 2940/10 גרפונט בע”מ ואח’ נ’ גיא פלג ואח’, ע”א 7151-10-09 גרפונט בע”מ ואח’ נ’ גיא פלד) שקבעו כי החוק ברור דיו כדי לא לחול על תאגיד ולא נדרשו להתפלפלות כמו בעוולות לשון הרע. השבוע ניתנה החלטה נוספת, בת”א 17024-09-09 גל-על מוצרי שתיה בע”מ ואח’ נ’ תנה תעשיות (1991) בע”מ ואח’ שלא רק הרחיבה את הסוגיה, אלא קבעה כי עוולות לפי חוק המחשבים שנספחות לחדירה לפרטיות גם הן אינן מזכות בפיצוי, ודחתה את היכולת של חברה שמחשביה נפרצו במסגרת פרשת הסוס הטרויאני לקבל פיצויים.

כך, ניתן לראות כי דווקא במקרים בהם אין הוראה ספציפית הקובעת כי החוק מוחרג, כמו בחוק זכויות יוצרים וחוק עוולות מסחריות, לא הועלתה הטענה כי לתאגיד אין יכולת לתבוע ללא הוכחת נזק; כאן דווקא קיימים סיכויים טובים יותר. אם בפרשת ביזנס דאטה נקבע כי נזק כולל גם פגיעה בשם הטוב כיוון שסעיף 2 לפקודה קובע פגיעה בשם הטוב כנזק, הרי שבמקרים בהם הופרה זכות יוצרים אין קביעה קונסטרוקטיבית כזו. לכן, היה נכון לראות כי בעשרות תובענות בזכויות יוצרים בהן התובעת היא תאגיד תועלה הטענה; אולם, לא כך.

ראוי שבית המשפט יתן את הדעת בנוגע לסעיף זה, ככל שהוא ברור, פעם אחת ויקבע הלכה ברורה לגבי מה נכנס בכנפי סעיף 10 ומה לא; אלא שהשאלה הופכת להיות מסובכת ככל שהסעיף פשוט: מהי מטרת הפיצוי ללא הוכחת נזק והאם מדובר בסעיף הרתעתי, עונשי או בסעיף שנועד לפצות על פגיעה שאינה ממונית.

[פורסם במקור]

סגירת תפריט