איך פגישת ייעוץ הפכה להיות הסטנדרט. לא מעט עורכי דין מציעים ללקוחותיהם "פגישת ייעוץ", כאשר בחלק מהפעמים אותה פגישה ניתנת ללא תמורה, ובחלק אחר היא ניתנת בתמורה. התפישה שלי היא כי ייעוץ לא יכול להינתן בפגישה: ייעוץ משפטי הוא תהליך ארוך, שדורש לא מעט עבודה ולא יכול להינתן על אתר. לדוגמא, לקוח פלוני יכול להגיע ולהגיד שהוא מעוניין לפתח אתר אינטרנט לצפיה ישירה של סרטים מז'אנר מסוים, והוא רוצה לוודא שהוא אינו מפר זכויות יוצרים. האם זה הגיוני לצפות מעורך הדין שבמהלך פגישה של שעה יידע את כל הרקע המשפטי בתחום, יקשיב ללקוח וייתן לו ייעוץ מעשי ומשמעותי? לטעמי, לתת ייעוץ בלי ללכת ולבחון חקיקה, פסיקה, מקרים דומים ולעשות מחקר משמעותי מהווה רשלנות גרידא, ואני לא נוהג לעשות כן.
פגישת ייעוץ היא בסך הכל דרך לפתות לקוחות. אצל רוב עורכי הדין, פגישת הייעוץ היא דרך לקבל לקוחות חדשים שכבר שבויים אצלך במשרד. בתום הפגישה בה נתת ללקוח "עצות", אתה מוציא הסכם שכר טרחה, שבדרך כלל הלקוח אינו תמיד מבין, ומחתים את הלקוח. בין היתר, בגלל סיבה כזו, ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין אוסרת על פרסום כי ייעוץ ראשוני ניתן בחינם.
איך צריך להיראות ייעוץ משפטי? ייעוץ משפטי לא יכול להינתן בעל-פה. ייעוץ משפטי שניתן בעל-פה הוא כמו אבחנה של רופא שלא בחן את גוף החולה. ייעוץ משפטי צריך להינתן בצורה הבאה: בתחילה, הלקוח מציג בפני עורך הדין את הסוגיה המשפטית שלו, את העובדות ומעביר לו את כל המסמכים הרלוונטיים. אחר כך, עורך הדין מכין את השאלה המשפטית לה הוא הולך לענות. כלומר, לא שאלה כמו "האם X חוקי", אלא "האם בביצוע של X על סמך העובדות א', ב', ג', הלקוח עומד בהגנות הקיימות בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע".
לאחר קביעת השאלה המשפטית ובחינת העובדות, עורך הדין הולך לספרים ולפסיקה, ובוחן פסקי דין, את החוק, משווה פסיקה מהעולם אם זו סוגיה חדשנית, ומייצר ללקוח דו"ח. הדו"ח, בדרך כלל, ניתן בכתב וכולל את הדברים הבאים: סקירת המצב העובדתי, סקירת המצב המשפטי, מהי התשובה לשאלה לאור המצב העובדתי והמשפטי, וכן המלצות הנוגעות לאפשרות לשנות את המצב העובדתי כדי לשנות את התשובה למצב המשפטי. לדוגמא, אם אדם מגיע לעורך הדין שלו לבחון האם בפרסום של תקצירי מאמרים, שכוללים גם קישורים למקור, יש הפרה של זכויות יוצרים; עורך הדין יכול להמליץ ללקוח לשנות מעט את הדרך בה הוא מציג את התקציר כדי לזכות להגנת השימוש ההוגן.
מדוע הייעוץ צריך להיות בכתב? לשיטתי, ייעוץ משפטי צריך להינתן בכתב מסיבה אחת: כאשר ייעוץ ניתן בעל-פה, הלקוח יכול להבין אותו במספר צורות שונות; לעתים יש בעיות זכרון בעתיד, ובמקרים אחרים הלקוח לא יזכור בעוד שנה או שנתיים מה קרה. לפעמים, הלקוח מבקש לקבל ייעוץ על מצב מסוים, שמשתנה בעתיד, אבל הוא ממשיך לפעול לפי אותו ייעוץ שניתן בעבר. לכן, קיבוע של הייעוץ בכתב יכול לאפשר לעורך הדין לתת חוות דעת בהירה יותר, ולהסביר בדיוק מה היו הגורמים שהביאו אותו למסקנה המשפטית, מה שלא ניתן לעשות בעל-פה.
מדוע הוא כל כך יקר? הבעיה העיקרית של מתן ייעוץ משפטי בצורה שאני מתאר היא המחיר; אכן, כאשר עורך הדין לא "שולף מהמותן" תשובות, אלא צריך לגבות את התשובות שלו בסעיפי חוק, פסקי דין, מאמרים מקצועיים וכדומה הוא צריך לעבוד יותר. מצד שני, כאשר הוא עובד יותר, הוא גם צריך לחייב יותר.
מהי המטרה של הייעוץ המשפטי? וובכן, לייעוץ המשפטי יש מטרה אחת לעורך הדין ומטרה אחת ללקוח. ללקוח, המטרה היא קבלה של חוות דעת שמאפשרת לו לדעת האם הוא עומד בדרישות חוקיות מסוימות, ולהמנע מחשיפה לתביעות או אחריות פלילית. לעורך הדין המטרה של הייעוץ היא ביטוח: עורך הדין מראה כיצד הוא הגיע למסקנה המשפטית, מה היו העובדות, ומאפשר בעתיד לבדוק האם הבחינה שלו היתה סבירה או לא.
