עדכון: בעקבות תיקון צו הלבנת הון, ההליך הסתבך ולא ניתן יותר להגדיר אותו "קל".
פעם, רישום חברה היה נשמע כתהליך מסובך: עד 1999 היו דרישות שבחברה יהיו שני בעלי מניות (סעיף 3 לפקודת החברות שבוטלה); היה על אדם להגיש תקנון ותזכיר התאגדות. ב1999 חוקק חוק החברות שפישט חלק ניכר מהתהליך. בשנים האחרונות, רשם החברות הקל את התהליך עוד יותר ואיפשר לאדם הפרטי שמעוניין להקים חברה לייצר חברה מהר.
על הסיבות להקמת חברה בע"מ והיתרונות והחסרונות נדבר במועד אחר; המדריך הקצר הזה נועד למי שהחליט שהוא כבר רוצה לרשום חברה בע"מ, ורוצה לעשות את זה מהר ככל האפשר.
רישום חברת יחיד. הדרך המהירה ביותר לרישום חברה הוא לרשום חברת יחיד. חברת יחיד היא חברה שבה יש בעל מניות אחד, שהוא גם הדירקטור. במצב כזה, ניתן למלא טופס בן עמוד אחד בו יש למלא את שם החברה, את כתובת החברה ואת פרטי בעל המניות, להצהיר כי בעל המניות לא הורשע בעבירות שאוסרות עליו להיות בעל מניות או דירקטור וכדומה, ועורך הדין צריך לאמת כי האדם הופיע בפניו והוא הזהיר אותו על המשמעות של הצהרה שקרית.
לאחר מכן, היה אפשר לשלם אגרת רישום חברה בת כ2,640 ש"ח. ולשלוח את הבקשה, יחד עם אישור תשלום האגרה, באמצעות שליח (כ-300 ש"ח נוספים), שהיה חוזר בו ביום עם תעודת ההתאגדות.
עד לאחרונה איפשר רשם החברות רישום חברה בדואר אלקטרוני [עמוד כותרת כאן]; במצב כזה, עורך הדין היה עושה את כל הפעולות במשרדו, סורק את הקבצים ושולח לרשם החברות את הקבצים חתומים באמצעות חתימה אלקטרונית (לא סרוקה, אלא חתימה שהיא הצפנה קריפטוגרפית על פי חוק חתימה אלקטרונית). בקשות רישום שהוגשו עד 09:00 ביום עסקים, היו תשובה עד 20:00 באותו היום שכוללת את תעודת ההתאגדות. כלומר, היה ניתן לרשום חברה "מהיום להיום" ולקבל את תעודת ההתאגדות.
כיום, רשם החברות סיים את רישום החברה בדואר אלקטרוני ומאפשר רישום בתוך מספר ימי עסקים בודדים.
הבעיה? מה עם חברות שיש להן יותר מבעל מניות אחד. לכאורה, אפשר לרשום חברות גם עם יותר מבעל מניות אחד, אבל כיוון שמדובר על מסמכים שמוכנים אישית על ידי עורך הדין ולא טפסים של רשם החברות, הסיכוי לדחיית הבקשה (ועיכוב) משמעותיים יותר. לכן, ההמלצה שלי במצב כזה, שבו יש צורך בחברה דחופה, הוא להקים היום את החברה, ולבצע יום לאחר מכן הקצאת מניות נוספת לשאר בעלי המניות, לאחר שיש כבר חברה, ולתקן את תקנון החברה באותו המועד.
כלומר, קודם כל לקבל חברה, ורק לאחר הקמתה לבצע את השינויים ולעדכן את רשם החברות. תהליך כזה חוסך לא מעט זמן, ומאפשר לעורך הדין, ללקוח ולכל שאר הצדדים פחות עומס על המערכת.
העלויות, כיוון שמדובר על הליך אלקטרוני, גם זולות יותר.
כאשר מדברים על סטארטאפ, חשוב לזכור שאתה צריך מערכת גמישה ככל האפשר כדי שבעתיד, לכשיבוא המשקיע, תוכל לשנות את מבנה החברה. המצב של רישום מהיר כזה מאפשר את הגמישות וגם מאפשר הליך שבו אפשר לדחות את רישום החברה כמה שיותר מאוחר לקרבת ההשקעה.
