אז מצאת תמונה באינטרנט | מדריך קצר לזכויות יוצרים.

[המדריך נכתב לבקשתה של ריקי כהן מאתר סלונה, והוא מתמצת בצורה לא עמוקה והומוריסטית מעט את המותר והאסור בתמונות ברשת, וכולל מספר המלצות. חשוב לי שהוא ילקח ככזה ויהיה ברור שלא מדובר בייעוץ משפטי מעמיק אלא בקווים כללים].

אז מצאת תמונה באינטרנט ורצית להשתמש בה בבלוג שלך. לא אחת אנשים חושבים שהעובדה שתמונה מופיעה במקום ציבורי ברשת תחת חיפוש מאפשרת את השימוש בה בצורה חופשית. התשובה היא שבגדול לא. הנחת המוצא צריכה להיות שכל תמונה מוגנת בזכויות יוצרים, ושאם אתם רוצים להשתמש בתמונה צריך לבקש רשות מבעל הזכויות. באמת בצורה שטחית, הוראות חוק זכויות יוצרים קובעות בסעיף 11 כי לבעל זכויות היוצרים (בדרך כלל מי שצילם את התמונה) יש את הזכות להעתיק את היצירה, לפרסם אותה, לבצע אותה בפומבי, לשדר אותה, להעמיד אותה לרשות הציבור, לעשות יצירה נגזרת (כלומר לשנות אותה, להוסיף עליה וכדומה).

אבל אם אני משתמש בצורה לא מסחרית, ולא מרוויח מזה כלום, לא מותר לי? התשובה היא בגדול לא. חוק זכויות יוצרים לא מבדיל בין שימוש מסחרי ביצירה או לא. לדוגמא, “פורום ארץ הצבי” נדרש לשלם 10,000 ש”ח על שימוש בתמונתו של אהוד אולמרט בדיון בפורום על אהוד אולמרט (עוד נחזור לתמונה הזו בהמשך); בית המשפט פסק כי השימוש, הגם שלא היה מסחרי, לא היה ברשות הצלם, ולכן אסור (א 1191/09 דן פורגס נ’ ד”ר דוד סיון).

אבל אם אני נותן קרדיט, זה מספיק. התשובה היא בגדול לא. לתת קרדיט לצלם או למקור התמונה אינה מספיקה כדי להרשות את השימוש, גם אם הוא לא מסחרי. כעקרון, אי מתן קרדיט היא בדרך כלל עילה להפרת זכויות יוצרים, אבל הדבר לא אומר שההפך הוא נכון גם כן (תא 4267/04 צברית שפאן נ’ עודד בן-זאב). צריך לזכור את זה; כלומר, גם כשמקבלים ממישהו רשות להשתמש בתמונה שהוא צילם, צריך לתת לו קרדיט תא (שלום פ”ת) 2230/95 מנוסי נ’ יוסף).

אבל אם אני משנה את התמונה או חותך אותה, אני לא צריך רשות. גם כאן התשובה היא לא. לשנות את התמונה, להקטין אותה, להגדיל אותה, להציג רק חלק ממנה או להוסיף עליה כיתוב הן מה שהחוק קורא לו “יצירה נגזרת”, וגם השימוש הזה דורש רשיון. במקרה מסוים, מרצה לקח ממרצה אחר מצגת, שינה אותה והוסיף לה דברים; בית המשפט פסק כי מדובר בהפרת זכויות יוצרים (א 5792/09 גבאי נ’ החשב הכללי).

אז מתי כן מותר לי להשתמש בלי רשות? החוק מכיר, בסעיף 19, בהגנה בשם “שימוש הוגן”. מדובר על הגנה שבה נעשה שימוש בתמונה לצרכים כמו ביקורת, דיווח חדשות (על התמונה) או מטרות לימודיות וחינוכיות. אבל, ההגנה הזו היא עמומה (אם מעניין אתכם, אז יש פרק במחקר שערכתי עם מספר משפטנים אחרים בתחום רק על ההגנה הזו). בפסק דין מעניין מאוד תא (י-ם) 8107/01 זום 77 בע”מ נ’ הארץ) פסק בית המשפט, לדוגמא, כי שימוש הוגן בתמונה יכול להיות כאשר מדווחים בצורה ביקורתית על עימוד התמונה ביחס לכותרת או ההקשרים שלהם; כך גם יכול להיות שימוש הוגן כאשר, לדוגמא, השימוש בתמונה דרוש כדי להראות על פגם בתמונה, עיוות, סילוף או לבקר את התמונה (נניח, לצייר חץ איפה שנראה שהתמונה נערכה בפוטושופ כאשר מביעים ביקורת על כיצד נערכה תמונה על ידי מגזין אופנה). הכלל הוא, ששימוש בתמונות לצורך קישוט בפוסט לא יכול להיות שימוש הוגן, אבל בשביל למתוח ביקורת כן.

אז אני מבין שאני אצטרך לצלם את כל התמונות בבלוג שלי בעצמי? בגדול התשובה היא לא; היום יש לא מעט מאגרים לשימוש מותר בתמונות, שניתן אפילו להשתמש בהן בחינם. לדוגמא, אתר Flickr מאפשר חיפוש של תמונות תחת רשיון “Creative Commons”, שהם רשיונות

שמרשים שימוש (בעצם, הצלם נותן רשות לכל העולם) תחת תנאים מסוימים (אפשר לקרוא על זה יותר בכתבה הזו בדה-מרקר) ויש תמונות שאין עליהן זכויות יוצרים (כמו תמונות שצולמו על ידי ממשלת ארצות הברית). אבל, כל עוד אין לכם רשות מפורשת, אל תשתמשו בתמונה.

ואם כן השתמשתי? יש לא מעט ארגוני זכויות יוצרים שעושים להם נוהג לאתר את מי שמשתמש בתמונות שלהם בלי רשות ולשלוח מכתבי התראה בטרם נקיטה בהליכים משפטיים, בהם הם מבקשים פיצויים ללא הוכחת נזק בסכומים של עד 100,000 ש”ח. ונכון, הוראות סעיף 58 לחוק קובעות כי הפרת זכויות יוצרים יכולה לעלות עד 100,000 ש”ח. אבל ה”עד” הזה תלוי בכל מיני תנאים. המחיר, בפועל, הוא נמוך בהרבה. לדוגמא, בעניין “מפה” בית משפט פסק לזכות צלם סכום של 3,000 ש”ח לתמונה (א 3560/09 אבי ראובני ואח’ נ’ מפה נ’ מיפוי והוצאה לאור בע”מ). אבל בפועל יש סכומים יותר גבוהים ויותר נמוכים שנסגרים בפשרות. העניין הוא שאף אחד לא אוהב ללכת כאשר יש נגדו תביעה של 100,000 ש”ח על הגב בגלל שהשתמש בתמונה סתם ככה.

[פורסם במקור באתר סלונה]