האזנות סתר באינטרנט

בית המשפט לערעורים של מחוז קולומביה דחה לפני שלושה ימים ערעור על החלטת מועצת התקשורת של ארצות הברית (FCC) לפקח על תקשורת אינטרנטית. הFCC החליטה בעצמה להרחיב את סמכות האכיפה והציתות שלה לפי חוק סיוע תקשורתי לרשויות האכיפה ולהחיל את האכיפה אף על שירותי אינטרנט. החוק עצמו הוחק בשנת 1994, והבחין בין שירותי תקשורת, ושירותי מידע.עיקר הויכוח בפסק הדין בין דעת הרוב לדעת המיעוט הוא על לשון החוק. הסעיף המקורי בחוק קבע שספק תקשורת הוא כל גוף המספק שירותי טלפוניה או כל גוף שיחליף את שירותי הטלפוניה בצורה משמעותית לפי שיקול דעתה של הועדה. לועדה ניתן שיקול דעת רחב, מחד, אך מאידך, ניתנה הסמכות לקבוע. דעת הרוב, הפחות מעניינת, דנה לאורך 20 עמודים על הגדרת שירות תקשורת, על היכן עובר הגבול בין שירותים לבין רשתות פרטיות ועל הסבר מדוע ישנה סתירה פנימית בין חוקים כך שלפי החלטת הרוב שירותי טלפוניה על פי חוק זה יפורשו בצורה שונה מאשר שירותי טלפוניה על פי חוק אחר.

דעת המיעוט לעומת זאת, היא סאגה אחרת.

דעת המיעוט נכתבה על ידי השופט אדוארדס, ועניינה הפרדת הרשויות והגבלת שיקול הדעת השלטוני. פסק הדין עצמו אינו דן בשאלות אינטרנטיות או בשאלות מתחום המחשבים. כלומר, בניגוד לדעת הרוב שהתחבטה לגבי היקף התחולה על רשתות VOIP כאלו או אחרות, והדיון שהיא גררה ברשת לאחר מכן, אינה משמעותית באמת, אלא רק נחוצה כדי להבין את המתרחש בארצות הברית בימים אלו.דעת המיעוט קבעה בצורה מובהקת כי החוק לא נתן לרשות הפדראלית את הסמכות לשנותו. לרשות יש סמכות לפרש את החוק בכדי לבצעו, אך לא לשנות את כללי המשחק ולהפוך שירותי מידע בהינף יד לשירותי טלפוניה. השופט אדוארדס הסביר לאורך שבעה עמודים בצורה ברורה את דעתו, בעוד שהשופט סנטל מהצד השני ניסה למרוח את קהל הקוראים לאורך 22 עמודים וללא מתן כל הסבר הגיוני.

הסיבה שכזו מחלוקת מתעוררת בארצות הברית, ארץ החירות, בימים אלו היא הקלות של רשויות אכיפת החוק בלחיצה על מתגים וניטור אחרי פעילויות שאינן בלתי לגאליות. ציתות לשיחות VOIP, שלא רק שנערכות בצורה מאובטחת על ידי תוכנות כמו סקייפ, אלא גם אינן עוברות דרך מרכזיה ראשית (בחלק מהמקרים) הוא חלומו הרטוב של כל רגולטור. היכולת לחייב את ספקיות התוכנה והשירותים לאפשר לרשויות להתחבר ולהאזין הוא לא רק חסכוני בזמן וכסף לרשות, אלא גם מאפשר לה לעבוד בצורה שקופה ולא ניתנת לגילוי.

מצד שני, רשויות אכיפת החוק עומדות בפני מכשול קרוב. אם אכן תחויב סקייפ, כחברה בבעלות אמריקאית, לפתוח את שעריה לרשויות אכיפת החוק לא מן הנמנע שיעברו חלק ממשתמשיה למודל קוד פתוח. תוכנות הצפנה פרטיות שנכתבו על ידיד קהילה שלא ניתנת לענישה, וכלל לא קיימת בארצות הברית, יוכלו להחליף את סקייפ המסורתית ולאפשר שיחות מוצפנות ללא מתן אפשרות לרשויות לנטר תקשורת. מעבר לשרתי מייל מאובטחים ומוצפנים תמיד אפשרי גם כן, כך שהרצון לצותת אינו בהכרח אומר שקיימת אפשרות מעשית לעשות כן.

כמו כן, החלטה זו אינה סופית שכן ניתן עדיין להעבירה לביקורת שיפוטית בבית המשפט העליון של ארצות הברית או בפני קוורום מורחב של שופטים בבית המשפט לערעורים.

חוקת ארצות הברית מגדירה את תפקיד בתי המשפט ומבטיחה את עצמאות המחוקק; רשויות, כמו המועצה לתקשורת (FCC) הן חריג בדרך כלל בנוף המדיני. בעוד שישנם בתי נבחרים שמחוקקים, ובתי משפט ששופטים ומבקרים את המחוקק, המועצה לתקשורת מתפקדת כשניהם. היא בן-כלאיים שלטוני שפוגע מדי פעם בתפקיד בית המשפט ולכן זה לא יהסס להקטין את עצמתו. הFCC במקרה הזה גם קבעה את החוק וגם פירשה אותו, ותוצאה זו היא אבסורדית שכן אין אדם יכול לשפוט על פי הכללים שהוא עצמו קבע, זה מייתר את כל ההגיון של שיטת משפט.

עוד בימי קדם נקבע כי אין אדם יכול לדון בעניין בו הוא מעורב בו, ואין המחוקק קובע את אשמת הנאשם. בניגוד לכל הגיון משפטי, הFCC עושה כך בדיוק כיום, ולכן מן הראוי שאחת מסמכויותיה תלקח. ככל הנראה לפי ביקורתו של השופט אדוארדס זו תהיה הסמכות לשנות את דבר החקיקה, שכן כרשות שלטונית הסמכות לפעול ולפקח על רשויות התקשורת קיימת בידה, בעוד שהסמכות לחוקק לא.

סגירת תפריט